במשך שנת הלימודים הנוכחית, הגיעה קבוצה של 12 תלמידי כיתה ו' מבית ספר ראשונים בבת ים, למשרדי חברת אבטחת המידע, סיימוטיב טכנולוגיות, כדי להיעזר במתנדבים בלמידת תוכנת "קוד מאנקי". לימודי התכנות היו רק בונוס לחיבור החזק שנוצר בין התלמידים למתנדבים.

מפגש הסיום במשרדי חברת סיימוטיב

ביקשתי מטל דלריצ'ה HR Generalist בחברת סיימוטיב טכנולוגיות ומעינת ולדמן מנהלת בית ספר ראשונים בבת ים לסכם את השנה מנקודת מבטן.

 טל דלריצ'ה

"רונית בן בסט - מובילת פורום נציגי משאבי אנוש מחברות הייטק שלוקחים חלק בפעילויות התנדבות של עמותת תובנות בחינוך - הזמינה אותי להשתתף באחת מהפגישות שלו. הקשבתי לנאמר בכנס והבנתי שסוג ההתנדבות הזה מתאים לאופי של החברה שלנו. בשנה הראשונה, פעם בשבוע שניים מתוך קבוצה המתנדבים של החברה, נסעו לבית הספר כדי לסייע לתלמידים בתחום הלימודי.

למתנדבים היה קשה להגיע לבית ספר (החברה באותה תקופה הייתה ממוקמת בהרצליה), לכן החלטנו שהשנה ההתנדבות תעשה אצלנו בחברה. פעם בשבועיים מגיעה קבוצה של 12 תלמידים מבית ספר ראשונים בבת-ים למשרדי החברה. מתוך חברה שמונה רק 60 איש, יש לנו כבר 24 מתנדבים בפרויקט.
בשונה משנה שעברה שבה המתנדבים התחלפו כל שבוע, השנה נוצר חיבור משמעותי יותר בין התלמידים לבין המתנדבים הקבועים ובעקבות כך התלמידים נפתחו יותר, הם התחילו לספר על עצמם וגם לבקש עזרה בלימודים. ואילו העובדים נהנים להקדיש זמן לטובת סיוע לתלמידים בתחומים שהם אוהבים ויש להם ערך מוסף.

אני מאמינה שההירתמות הזו במסגרת החברה נותנת לעובדים תחושה טובה. העובדים הרגישו שהמפגש עם התלמידים, דווקא באמצע יום עבודה שעמוס במתחים אחרים, נותן להם פרופורציות חדשות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בדבר קטן, כמו למשל התלהבות של ילדה ממשהו שהיא רואה אצלנו במשרד, או ילד שמרגיש מספיק בנוח כדי לשתף את המתנדבים בסיפור האישי שלו.

הקשר בינינו לבין בית הספר הוא ממש טוב. אנחנו מרגישים מחוברים אל בית הספר ואנחנו עובדים בצמוד ליועצת, שמגיעה אלינו עם התלמידים ומלווה אותנו לאורך כל הדרך. גם בשנה הבאה אנחנו מתכננים להמשיך את הפרויקט הזה. הפעם אולי נתחיל עם קבוצה מכיתה ה' כדי שנוכל ללוות את הקבוצה במשך שנתיים.
פרויקט ההתנדבות הזה הצליח בין השאר גם בזכות העובדה שתובנות בחינוך מתאימים את פרויקט ההתנדבות לצרכים של בית הספר וגם עונים על הצרכים הספציפיים של החברה. הרבה עמותות פנו אלינו כדי שנתנדב בפרויקטים שונים, אבל מכיוון שאנחנו, כמו חברות אחרות, עמוסים מעל הראש, חשוב שתהייה מישהי כמו אורלי חן (רכזת המתנדבים בתובנות בחינוך) שתחשוב מה הכי מתאים לחברה ולבית הספר, שתמצא פתרונות נוחים שתגשר ותתווך בינינו לבין בית הספר.
בסוף השנה הזו, אני יכולה להגיד שזה ממלא את הלב גם לראות את רוח ההתנדבות בחברה, וגם לראות את האושר של הילדים. ההתנדבות נועדה לעזור לילדים אבל היא תורמת לנו המון כחברה".

 עינת ולדמן

"זהו הרומן הראשון שלנו, משום שזו פעם ראשונה שאנחנו עובדים עם מתנדבים מחברה מסוימת בתדירות קבועה. בחרנו בקפידה 12 תלמידים משכבה ו', לא חיפשנו דווקא את התלמידים שמצטיינים בפרויקטים אלא רצינו למצוא תלמידים שזקוקים לחשיפה למשהו אחר. חפשנו תלמידים שידענו שביום יום קשה להם להגיע לבקר במקומות אחרים. רצינו שהתלמידים האלו ייצאו מבית הספר וייחשפו לדברים חדשים, רצינו שהתלמידים יכירו חברת היי-טק, שיחוו מקום מכובד שמכבד את הנמצאים בו. המטרה הייתה לתת לתלמידים אפשרות ללמוד בדרך אחרת... עצם היציאה מבית הספר והנסיעה באוטובוס למקום חדש, זה כבר משנה את התפיסה של התלמידים.
בסופו של דבר בחרנו נציגים מכל כיתה בשכבה. בכל ביקור בחברת סיימוטיב טכנולוגיות התלמידים לוו על ידי היועצת שמכירה אותם היטב. בתוך בית הספר אפשר היה לראות שהתלמידים מרגישים גאווה על כך שהם נבחרו לפרויקט הזה, שהם סוג של נבחרת מיוחדת. היה לנו למשל תלמיד שהתלבטנו מאוד בנוגע להשתתפות שלו בפרויקט ובאחד הפעמים הילד הזה אמר לנו: 'תודה שבחרתם בי, תודה שנתתם לי הזדמנות, אני מבטיח לא לאכזב אתכם'.

את השיפור אצל התלמידים לא מדדתי על פי ציונים אלא על פי החוויה שלהם. אפשר היה לראות התקדמות בתחושת המסוגלת של אותם תלמידים, אפשר לראות שהם חווים חוויות של הצלחה ומרגישים גאוות יחידה. התלמידים הרגישו שהם שגרירים של בית הספר ולכן התנהגו בהתאם. גם בבית הספר הם דיברו על הפרויקט עם תלמידים אחרים ובבית הם סיפרו עליו להורים שלהם. ההורים מספרים עד כמה הילדים נרגשים וגאים כשהם חוזרים הביתה לאחר הביקור במשרדים. הנסיעה אל משרדי החברה נעשית לאחר שעות הלימודים ולכן זה לא מובן מאליו ההתמדה והרצינות של התלמידים.

אני מגדירה את הפרויקט כהצלחה גדולה בעיקר בזכות הקשרים העמוקים שנוצרו בין המתנדבים לבין הילדים. ההצלחה היא הרבה יותר גדולה מלימוד של תוכנה או מלמידה מתוקשבת, ההצלחה היא הקשר האישי שנוצר מהעובדה שהמתנדבים הפכו לסוג של מודל להגשמת חלומות ולהשגת יעדים... אפשר לומר שבזכות הפרויקט הזה השגנו את המטרות הנשגבות יותר של החינוך.

התלמידים מעריכים מאוד את ההזדמנות יוצאת הדופן הזו. במסיבת הסיום הם רצו לחלק תעודת הערכה אישית לכל מתנדב, כדי להראות עד כמה הם מעריכים את מה שהם קיבלו. אני כמובן אשמח מאוד אם הפרויקט ימשיך גם בשנה הבאה ואני מקווה שעם דני רוטשילד יו"ר ועד הפעולה מטעם עמותת תובנות בחינוך, נוכל לגייס עוד מתנדבים ולחשוב על עוד פרויקטים מדהימים כמו הפרויקט הזה".