לפני כמה שנים בכתבה על בוגרי תלפיות שהתפרסמה באתר דהמרקר, נאמר שבין בוגרי התכנית קיים קשר חזק במיוחד. הם סומכים אחד על השני, עוזרים ומפרגנים אחד לשני...

אנחנו בעמותת תובנות בחינוך זכינו לראות עוד צד נפלא בבוגרי תלפיות והוא ההתנדבות בבית ספר בן גוריון בבת-ים בניהולה של חגית איזק.

אבנר הלפרין, מנכ"ל חברת ארליסנס ויו"ר ועד פעולה בבית ספר בן גוריון, מספר שפרויקט ההתנדבות התחיל לפני כשלוש שנים עם גרעין של עשרה בוגרי תלפיות. לאחר כשנה מספר המתנדבים עלה ל-20 מתנדבים. והיום בפתחה של השנה השלישי יש כ-30 פעילים בזכות העובדה שגם בני משפחה וגם חברים הצטרפו לפרויקט.

מהו לדעתך סוד ההצלחה של הפרויקט?

"אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר שלמדנו מהפרויקט הזה הוא שצריך לאפשר למתנדבים מגוון של מסלולי התנדבות. כול מתנדב רוצה ויכול לעשות משהו שונה. יש מתנדבים שרוצים לעמוד מול כול הכיתה ויש מתנדבים שיותר נוח להם לעבוד בקבוצות קטנות או לתת שיעורים פרטניים. הגיוון בא לידי ביטוי גם בפעילות השונות, איריס גץ אחת מהמתנדבות שהייתה בין המובילות של גיבוש הקבוצה של המתנדבים מתכננת בכול שנה פרויקט אחר. השנה, הפרויקט שלה נקרא "מסביב לעולם" - את כל התכנית איריס המציאה לגמרי בעצמה.

"חמוטל שלום (רגב שם נעורים), העבירה בהתנדבות את פרויקט "קוד מאנקי" והשנה היא החליטה להעביר חוג רובוטיקה לילדים... המתנדבים מקבלים הזדמנות לעשות משהו למען הנשמה שלהם ובמקביל ליזום משהו חדש שקרוב לליבם, זהו מצב שבו כולם מרוויחים.

"עוד דבר חשוב בנוגע לפרויקט הוא המאמץ לשלב את ההורים בעשייה. יום השיא המשותף במדעים הוא דוגמה מעולה לשילוב ההורים. ביום השיא החברה של תלפיות שלפעמים נתפסים על ידי ההורים כ"צפונבונים" עובדים כתף אל כתף עם ההורים בהכנת העמדות השונות. בבוקר ההורים והמתנדבים עושים את ההכנות ולאחר מכן הם מעבירים יחד את הפעילויות.

"כשהבן הצעיר שלי היה בכיתה ו' נפגשתי עם פרויקט הרובוטיקה המדהים שחברת First העולמית מקדמת גם בישראל" מספרת המתנדבת חמוטל שלום. "הפרויקט מצא חן בעיניי משום שמלבד ההיכרות עם עולם הרובוטיקה, הוא מלמד ילדים כיצד לעבוד בתוך קבוצה, כיצד להתחרות בצורה ידידותית, כיצד לחקור נושא לעומק.

"במסגרת הפרויקט הילדים צריכים לבצע משימה שעמה הם ניגשים לתחרות אזורית וארצית. המנצחים בתחרות גם משתתפים בתחרות עולמית. השנה אני עובדת עם קבוצה חדשה שצריכה ללמוד את כל היסודות; מה זאת רובוטיקה בכלל, מכניקה, תכנות וכדומה. לאחר מכן התלמידים צריכים לבנות רובוט שיעמוד בכל מיני משימות – הפרויקט הוא אינטנסיבי מאוד.

"במקביל לבניית הרובוט יש פעילות מחקרית. השנה נושא המחקר הוא שהות בחלל וגם המשימות של הרובוט יהיו קשורות לנושא הזה. למשל, הילדים למדו שבגלל שאין גרביטציה בחלל, יש סכנה שהשרירים של האסטרונאוטים יתנוונו, לכן אחת מהמשימות של התלמידים היא לבנות דגם של חדר כושר מלגו והרובוט צריך להגיע לחדר הכושר ולסובב דוושה מסוימת.

"המטרה של כל הפרויקט היא לא בהכרח הניצחון בתחרות, אלא התהליך שהילדים עוברים שכולל גם חקירה ולמידה של עולמות לא מוכרים כגון טכנולוגיה ורובוטיקה. הילדים לומדים לעבוד בקבוצה, הם מבינים שזה לא מספיק שרק ילד אחד, מבריק ככול שהוא יהיה, יעשה את העבודה, כולם צריכים ויכולים לתרום. הילדים מבינים שהם מביאים לקבוצה את החוזקות שלהם".

הדלקת נרות חנוכה על ידי רובוט

ממה בעיקר הילדים מתלהבים?

"הקבוצה שזוכה בתחרות הארצית, נוסעת להתחרות בחו"ל וזה מה שבהתחלה הלהיב את הילדים, אבל ככול שהם נכנסים לעומק העשייה ולתכנות - ופתאום הרובוט שלהם נוסע או מזיז משהו, הילדים מתלהבים יותר מהעשייה עצמה. לקראת חנוכה בנינו רובוט שיודע להדליק חנוכייה ובאסיפת ההורים הילדים הראו את הרובוט להורים וזה היה אירוע מרגש ומוצלח מאוד".

מהם בעינייך הערכים החשובים שעוברים בפרויקט?

"יש את הערך של העבודה הקבוצתית, הילדים לומדים שלכול אחד מהם יש משהו לתרום לקבוצה. יש את הנושא של שיתוף והדדיות, לא רק בתוך הקבוצה עצמה אלא בין הקבוצות השונות. התחרות כולה היא ידידותית. לדוגמה, כשקבוצה אחת שכחה להביא את המטען שלה לתחרות, כל הקבוצות רצו להשאיל לה את המטען שלהן.

"חוג הרובוטיקה דורש ציוד רב וזו השקעה כספית גדולה. בית הספר השקיע אלפי שקלים בציוד אך לצורך השלמות פניתי לכמה מנטורים של קבוצות אחרות לעזרה. הקבוצות נרתמו בשמחה, קבלנו מהם ציוד ואפילו מכתב עם איחולי הצלחה והצעה לעזור. בנוסף לציוד, אחת הקבוצות שלחה לנו סרטונים שאפשר ללמוד מהם. השיתוף הנוסף הוא עם הקהילה, אנחנו עושים פעילויות עם ההורים והתלמידים נפגשים עם חברות פרטיות שמתעסקות בנושא. גם אנחנו כמנטורים לא יודעים הכול לכן אנחנו יחד עם התלמידים מחפשים פתרונות, מנסים שוב ושוב. כלומר בניגוד למורה שיודע הכול כאן יש שיתוף פעולה מלא עם התלמידים".

היו לך חששות לפני שהתחלת את הפרויקט?

"בהתחלה חששתי מעט בקשר לילדים אבל כפי שאמרתי הם מתלהבים מאוד מהנושא. כמובן שיש ילדים שהם מטבעם חסרי סבלנות ולפעמים, כמו בכול כיתה רגילה, יש גם הפרעות. אחת מהדרכים להתמודד היא לעבוד בקבוצות על עד עשרה ילדים בלימוד החומרים הבסיסיים ובקבוצות של שניים עד שלושה ילדים במשימות השונות, חשוב גם לעשות תיאום ציפיות וללמד את הילדים את הכללים של עבודה בקבוצה. ההתגייסות למען מטרה מסוימת גם עוזרת ליצירת אווירה טובה. מדי פעם נדרשת גם עזרה של המורה שמלווה את הפרויקט.

לפעמים אני שומעת על ילדים שמפריעים בכיתה, אבל אצלי הם מתנהגים אחרת לגמרי אולי בגלל שהרובוטיקה מושכת אותם ונותנת להם מוטיבציה להתנהג יפה. באסיפת ההורים נתתי לאחד הילדים להסביר על הרובוט והמורים היו בהלם, משום שדווקא הילד הזה הוא ילד בישן ושקט ופתאום המורים רואים שהוא מדבר ופורח.

"אני אוהבת מאוד להתנדב ובחרתי לעבוד עם הילדים משום שבעיניי זאת התנדבות משמעותית מאוד. בעיניי פרויקט הרובוטיקה של פירסט היא פלטפורמה טובה גם מבחינת הערכים המוספים לתלמידים וגם משום שתחום הטכנולוגיה חשוב מאוד לעתיד של הילדים. בפרויקט הספציפי שלי משתתפים גם המתנדבים בני פופקו שהוא תלפיון, יופי הרצמן שהוא אבא של תלפיון, גיא יוחנן שהיה חניך שלי בתלפיות לפני שלושים שנה ויש את המורה הדר ברקוביץ שמלווה את הפרויקט במסירות גדולה. הפעילות הספציפית הזו דורשת השקעה גדולה מצד המתנדבים, אבל אין לי ספק שהרווח עבור הילדים הוא עצום ומאוד הייתי רוצה שהפרויקט יתרחב לעוד ילדים".