"הרעיון של חדרי אגדות נבט בתוכי לאחר פטירתה של נכדתי הראשונה גאיה ז"ל שהייתה בת שנה וחצי בלבד. יכולתי לצלול לתוך בור של כאב או להפוך את הכאב למשהו חיובי. מתוך המחשבה הזו נולד הרעיון של חדרי אגדות על שם גאיה". אריאל וייץ.

ביום חמישי האחרון בבית ספר אלעומריה בכפר קאסם, נחנך חדר אגדות חדש שנבנה בזכות תרומתם של ד"ר הדסה ומאיר שני. חדר האגדות, פרי יוזמתה של אריאלה וייץ, הוא אחד מבין ארבעת חדרי אגדות שפועלים בבתי ספר של עמותת תובנות בחינוך.

אריאלה וייץ מימין לצד הדסה שני באירוע פתיחת חדר האגדות בבית ספר אלעומריה

"כשגאיה נפטרה נפער בלבי בור עמוק מאוד, זה היה אירוע טראומטי עבור כל בני המשפחה. החדרים נולדו מתוך מקום של כאב ומתוך הרצון לעשות משהו בשביל מישהו אחר" אריאלה מספרת "רציתי שחדר האגדות יהיה חדר שמשמח ילדים, חדר שיש בו צעצועים ומשחקים שפעמים רבות אין להם בבית. בנוסף לשמחה ולכיף היה לי חשוב שלחדר האגדות תהייה גם משמעות פדגוגית".

חדר האגדות הראשון בבית ספר גואטמלה בקריית מנחם ירושלים, נבנה בזכות תרומתה הכספית של אריאלה וייץ. לצורך עיצוב החדר, רוני אוחנה, מנהלת בית הספר ואריאלה חיפשו את הערך המוסף של חדר האגדות עבור תלמידי גואטמלה. "לאחר בדיקה מעמיקה החלטנו שחדר האגדות יכול לעזור לתלמידים לפתח את האוריינות שלהם. ברגע שהילדים מפתחים את השפה היכולות הקוגניטיביות שלהם משתפרות. חשבנו על חדר עם שפע של אביזרים שמעודדים את הדמיון, כדי שבעזרת הדמיון הילדים יפתחו את השפה. הפעילויות השונות מסייעות לתלמידים להתמודד עם הקושי השפתי שלהם במקום נוח ובטוח".

"כל חדר אגדות מותאם לצרכים של בית ספר ואף חדר לא דומה למשנהו. בחדר האגדות בבית ספר אלמוסתקבל בג'לג'וליה השתמשנו בדמות של סינבד המלח, משום שהסיפור הוא חלק מהמקורות של הילדים. בבית ספר אלעומריה בכפר קאסם יצרנו עולם של חיות שלקוח ממשלים שהילדים מכירים. בכול בית ספר, אנחנו עושים תחקיר מעמיק כדי להבין גם את צרכי הילדים וגם את הדרך שנוכל להתחבר לעולם האמתי שלהם".

מעצבת פנים עדי לוסטיגר, היא האחראית להפיכת הקונספט הפדגוגי של בית הספר לעיצוב שמחבר את התלמידים אל העולמות הפנימיים שלהם. "הרומן שלי עם חדרי האגדות של בתי הספר שקשורים לעמותת תובנות התחיל בחדר האגדות בבית ספר גואטמלה" מספרת עדי "לאחר מכן, הפכנו למעין צוות פעולה שכלל את אורלי חן מתובנות בחינוך, ליאורה פרופר (מתנדבת וותיקה בתובנות בחינוך) ואריאלה וייץ".

"מבחינתי כמעצבת שכבר יותר מ-17 שנה עוסקת בעיצוב שהמהות שלו פדגוגית, תפקידו של חדר האגדות הוא לחבר בין שפה וספרות, לבין דרמה ותיאטרון. בחדר האגדות ישנו מכלול עשיר ומגרה של אלמנטים שנשאר פתוח לפרשנות ולשימושים של הילדים. בתוך חדר האגדות הילדים יכולים להפוך להיות מה שהם רוצים, הם יכולים לברוא עולמות חדשים ולכן חדר האגדות הוא מקום תרפויטי עבור הילדים.

"כל אחד מחדרי האגדות מותאם לצרכים הספציפיים של הילדים. לדוגמה בחדר אחד יש דגש על דיבור, על קריאה ועל כתיבה. הכתיבה היא כתיבה משוחררת שבאה מתוך דמיון ומשחק. כשמאלפים אותנו לדכא את הדמיון שלנו חדר האגדות הוא ההזדמנות של הילדים להרגיש בטוחים להשטות, לשחק, להמציא דברים להיות יצירתיים".

"בכול חדר אגדות יש בעצם אלמנטים שעוזרים לילדים להסתכל סביבם ולהמציא משהו חדש, כך שהם לא צריכים להתחיל מאפס אלו יכולים להיות דימויים כמו: ארמון, כרכרה, יער, חיות או דמויות מסיפורים... מה שחשוב לי הוא שהדימויים יהיו קשורים לעולם של הילדים. בכפר קאסם היועצת סיפרה לי על מקבץ של משלים שהילדים מכירים היטב, המשלים האלו מספרים על חיות ולכן החלטתי לעצב את חדר האגדות עם ציורים של חיות מהמשלים האלו.
"בבית ספר גואטמלה רצינו מאוד לעזור לילדים להמציא לבדם סיפורים, לכן המצאנו משחק עם מצפן שמסתובב. התלמיד אוסף חפצים קטנים ושם אותם מסביב למצפן ואז כשהמצפן נעצר על חפץ מסוים הילד צריך להכניס את החפץ לסיפור. המצפן בעצם מוריד את הלחץ מהכרח לבחור משהו ספציפי, וקל יותר לקבל חפץ מאשר להתחיל מכלום.

"בבית ספר אלמוסתקבל בג'לג'וליה הכנו מתלים בצבע זהב שבאמצעותם אפשר לאפיין דמויות שונות, לדוגמה על מתלה אחד יש כובע, על מתלה אחר יש שפם בצבע כתום... האביזרים האלו מקימים לתחייה את הדמויות, כלומר הדמות עוברת מממד מילולי לממד חזותי והכול גמיש ומשתנה.

"מבחינתי כל חדר אגדות הוא סוג של אתגר חדש. בכול חדר יש תהליך של חשיבה עם המנהל או המנהלת ועם המורה או היועץ שאחראים על הפעלת החדר. אני עושה תחקיר בסיסי בנוגע לפרקטיקות ההוראה, כלומר איזה סוג של סיטואציות הוראה בית הספר מחשיב כמוצלחות. מתוך הפרקטיקות האלו אני מנסה לבנות פרוגרמה. לדוגמה אם למורה שמפעילה את החדר יש חיבור חזק לאומנות אז הקונספט של החדר יתבסס על האמנות והיצירה.

"היום אני מרגישה שבבתי הספר יש יותר פתיחות וצמא לחדרים כמו חדר האגדות, משום שבתי הספר מחפשים אחר דרכים ליישם את הלמידה האחרת. הלמידה האחרת היא שריר שצריך לפתח ולהתאמן איתו כל הזמן. חדר כמו חדר אגדות הוא מקום שגם אם השיעור לא עבר בצורה המושלמת ביותר תמיד מישהו מרוויח ממנו משהו – תלמיד אחד הצליח להתבטא טוב יותר, תלמיד אחר שיתף במשהו אישי שקרה לו, עוד תלמיד צחק... חדרי האגדות עובדים על משהו ראשוני שקיים אצל כולנו – כולנו אוהבים שמספרים לנו סיפור מעניין ועל הדבר הזה חדר האגדות בנוי. הייחודיות של המקום הוא שהחדר מאפשר לילדים להיות ילדים".