אסנת דולב כהן מנהלת בית ספר בן צבי מספרת על היום הקהילתי שהתקיים לאחרונה בבית הספר.

 

כול אחד יכול להביא לידי ביטוי את הכישרון הספציפי שלו

"המטרה שעמדה לנגד עיני יחד עם הצוות הנפלא שלי הייתה שהיום הקהילתי יהיה משמעותי גם עבור הילדים, גם עבור ההורים וגם עבור הקהילה. מבחינתי, היום הקהילתי הוא ביטוי לרצון של בית הספר; להסיר מחיצות, לשנות תפיסות עולם ולגרום לתלמידים להרגיש שייכים ומסוגלים. היה לי חשוב שהתלמידים ידעו שביום המיוחד הזה יש מקום לכולם, וכול אחד יכול להביא לידי ביטוי את הכישרון הספציפי שלו. אני שמחה לומר שכול התלמידים שלנו השתתפו ביום הזה.

"בנוסף למלאכות היד, להצגות ולריקודים, בשיתוף פעולה עם חברת אפלייד מטריאלס, הציגו הילדים את ההישגים שלהם במדעים וברובוטיקה. אני יכולה לומר שזכינו במעטפת יוצאת דופן שמעניקות לנו חברת אפלייד ותובנות בחינוך, אשר בחיבוק גדול תומכות בבית הספר. במסגרת ההתנדבות, עובדי חברת אפלייד נפגשים עם התלמידים במגוון תכניות חניכה אשר מעצימות את התלמידים. הפגישות שלי עם ערד נבט, יו"ר ועד הפעולה של בית הספר, מחזקות ומעשירות אותי בכול פעם מחדש. צוות המורים מקיים קשר נפלא עם המתנדבים. אנחנו מרגישים שמשפחת בן צבי ומשפחת אפלייד התמזגו למשפחה אחת - זכינו!".

 

חיבור בין הגוף, הרגש הדמיון והשכל

"כחלק מהזהות שלנו כבית ספר לאומנויות, בכול שנה, הנושא השנתי שנבחר משמש כציר שמוביל למידה רב תחומית הקושרת בין לימודי העברית ללימודי האומנויות. הלמידה היא חווייתית כזו שמאפשרת חיבור בין הגוף, הרגש, הדמיון והשכל ליצירה של משהו חדש.

השנה עסקנו במעשה בחתוליים והיצירה יצאה מגבולות הכיתה. בשיעורי תיאטרון התלמידים המחיזו את היצירה, בשיעורי אומנות הם ציירו ציורים בהשראת הטקסט. בשיעורי מחול המצאנו ריקוד דואט לחתוליים".

ביום הקהילתי ההורים ראו כיצד הילדים שלהם שהגיעו כמו פרחי בר - לא יודעים לקרוא או לכתוב... ופתאום הם פורחים, מדברים, שרים ורוקדים".

 

שילוב בין הכיף שביצירה לבין הפדגוגיה

"בבית הספר יש חיבור חזק מאוד לגיל השלישי. במסגרת הפרויקט ה"רב דורי" אחת לשבוע תלמידים נפגשים עם האזרחים הוותיקים. יחד הם הכינו את הפרויקט "גלגולו של חפץ" שבו האזרחים הוותיקים מספרים לילדים על חפצים שעברו מדור לדור.

במסגרת לימוד אומנויות קודמות, התלמידים למדו לעבוד על הנול או על גלגל טווייה... ובשבילם זאת חוויה אדירה. גליתי שהאומנויות העתיקות מרגיעות מאוד את הילדים... גם ילדים שהם חסרי סבלנות מטבעם.

הילדים למדו אריגה, ליבוד, רקמה... והם יצרו דברים נפלאים. תוך כדי לימוד המלאכות העתיקות, התלמידים למדו על התרבות במדינות שמהן המלאכות הגיעו כמו תימן, רוסיה, מרוקו... כלומר עשינו שילוב בין הכיף שביצירה עצמה לבין הפדגוגיה".

 

לעמוד זקוף ולהתגאות

"התלמידים למדו גם על "קומדיה דל'ארטה". במסגרת העבודה על סיטואציות שונות הם עשו המון עבודה עצמית בלמידה כיצד להיכנס לנעליו של אחר ועדיין להישאר מודעים לעצמם. התלמידים עברו מסע עם עצמם - עבדו על הביטוי העצמי, על ביטוי החוזקות שלהם, הבינו כיצד הם באופן אישי מתחברים לעלילה, כיצד הם מבטאים את עצמי...

ביום הקהילה ראינו את הפירות הנפלאים של העבודה העצמית הזו.

הילדים מרוויחים המון ממגוון האפשרויות שהאומנות והיצירה פותחים בפניהם. המגוון הזה עוזר לכול ילד למצוא את המקום שבו הוא יכול לעמוד זקוף ולהתגאות בעצמו".