"היה לי קשה מאוד להתחבר לדמות הזו, קודם כל משום שאני אישה שצריכה לשחק גבר ודבר שני המחשבות האלו, של ניצול אנשים אחרים, אף פעם לא עברו אצלי בראש. אני בן אדם ישיר מאוד אם אני רוצה משהו אני משיגה אותו בעצמי..." שיר נחום.

תלמידי מגמת תיאטרון, בבית ספר הרצוג בחולון, לקחו על כתפיהם הצעירות, אך המוכשרות מאוד, את המשימה להעלות את הקומדיה "מנדרגולה" שנכתבה במקור על ידי ניקולו מקיאוולי, מן הבולטים בהוגי הרנסנס האיטלקי.

בראיון עם אורלי שטר, עמית כהן ושיר נחום, תלמידי מגמת תיאטרון בכיתה י"ב, הם ספרו על החוויות האישיות שלהם מההפקה של ההצגה ומההשתתפות בה.

 

על מה מספרת ההצגה ומדוע דווקא היא נבחרה?

אורלי שטר: "מנדרגולה, הוא מחזה קומי, על בחור בשם קלימקו שמגיע מפריז כדי לפגוש את לוקרציה היפה שגרה בפירנצה. העניינים מסתבכים משום שלוקרציה נשואה לגבר מבוגר ועקר. קלימקו מתחבר לנוכל מקומי בשם ליגוריו, שתמורת תשלום מבטיח לעזור להשיג את לוקרציה. ליגוריו רוקח משקה מצמח שנקרא מנדרגולה אשר אמור לגרום ללוקרציה להיכנס להיריון מקלימה.

"אנחנו שבעה תלמידים במגמת תיאטרון, וכל אחד היה צריך להביא הצעה משלו למחזה. במקרה שמעתי מחברה על המחזה הזה, היא הראתה לי סרטון עם שיר הפתיחה והוא מצא חן בעיניי, אז הלכתי לקאמרי לקרוא את המחזה וחזרתי עם ההצעה. בהתחלה כולם חשבו שנבחר במחזה אחר, אבל ברגע שקראנו את המחזה יחד, לפתע הוא מצאה חן גם בעיניי שאר התלמידים והמורות שלנו וכך בחרנו אותו".

 

מה היה התפקיד שלכם בהצגה?

אורלי שטר: "אני ביימתי את ההצגה וזו הייתה הפעם הראשונה שעסקתי בבימוי עם קבוצה גדולה. ההתנסות הזו הייתה חוויה מרגשת ומעצימה מאוד בשבילי. לאורך כל ההצגה שחקתי שתי דמויות של גברים - המספר ששולט בכול המתרחש על הבמה ובנוסף לכך גם הפכתי, מול הקהל, לדמותו של המשרת. זה היה מורכב ומאתגר מאוד לשחק גבר וגם לשחק שתי דמויות קיצוניות שהן שונות לחלוטין זו מזו: המספר בעל הכוח אשר שולט על הכול, לעומת המשרת שנישלט על ידי האדון שלו".

עמית כהן: "אני שחקתי את קאלימקו שרוצה להשיג את לוקרציה. הדבר הכי קשה בתפקיד היה שקאלימקו נמצא במצב של תאווה מתמדת, וכבר בשיר הפתיחה רואים את זה. אבל מכיוון שזאת קומדיה מיד מבינים שההגזמה הזו היא חלק מההצגה. גם התלבושות עוזרות להכניס את הצופים לאווירה. חששתי קצת שיצחקו על ה"מצב" המיוחד שלי אבל בסופו של דבר כולם קיבלו את התפקיד שלי בצורה בוגרת מאוד".

שיר נחום: "הייתי מנהלת ההפקה בהצגה וחלק מהתפקיד שלי היה לקבוע את לוחות הזמנים של החזרות וגם של הסצנות הספציפיות וזה לא פשוט בכלל משום שדברים השתנו כל הזמן. בהצגה הייתי צריכה לשחק גבר תחמן שעושה הכול כדי להשיג את האינטרסים שלו, אף אחד אחר לא מעניין אותו וגם אין לו בעיה לפגוע ולרמוס אחרים. היה לי קשה מאוד להתחבר לדמות הזו, קודם כל משום שאני אישה שצריכה לשחק דמות של גבר ודבר שני המחשבות האלו של ניצול אנשים אחרים אף פעם לא עברו אצלי בראש. אני בן אדם ישיר מאוד אם אני רוצה משהו אני משיגה אותו בעצמי, אני לא מנצלת אף אחד אחר. בסופו של דבר הצלחתי להתחבר לדמות מהמקום של הקומדיה".

 

איך היו התגובות להצגה?

אורלי שטר: "הביקורות על ההצגה היו ממש טובות, כולם נהנו מאוד, גם התלמידים מהשכבה, שלא חשבתי שהם יתחברו לסגנון הזה. ממש הופתעתי לטובה מכך שכל השכבה התפעלה –זה הישג גדול שגרמנו לאנשים בגילנו להתחבר למחזה הספציפי הזה. בעיניי, זה ההישג החשוב היותר".

עמית כהן: "התגובות היו מדהימות אנשים שרק שמעו על ההצגה רוצים לבוא עוד פעם וחבל שאנחנו לא מציגים שוב. זאת הייתה חוויה נהדרת. עד עכשיו תלמידים שאני לא מכיר, פונים אליי עם מחמאות וזה ממש נחמד".
שיר נחום: "ממש אהבו את ההצגה, ידעתי שההצגה מצחיקה אבל הופתעתי לטובה מכמה שההצגה הצליחה להצחיק את הצופים".

במה מגמת תיאטרון תורמת לכם חוץ מהמשחק עצמו?

אורלי שטר: "מגמת התיאטרון חיזקה את הביטחון העצמי שלי ואת היכולת שלי להתמודד עם סיטואציות שונות וגם לעבוד עם קבוצה... להוביל קבוצה, לביים לסחוף את כולם. מגמת התיאטרון לימדה אותי להוביל, לקחת אחריות, לטפל בבעיות שונות שצצות בשטח. כול הדברים האלו משפיעים גם על ההצלחה שלי בלימודים, משום שהם מראים לי שחשוב ומשתלם להתעקש על משהו שרוצים להשיג. אני עושה 5 יחידות מתמטיקה ו-5 יחידות אנגלית וחשוב לי לשלב את זה במגמת תיאטרון. נכון, בתקופת החזרות היה לי עומס מטורף אבל אפשר למצוא את הזמן לכול דבר... מה שחשוב הוא לא לוותר".

עמית כהן: "אני חושב שמגמת תיאטרון משפרת את הלימודים, השנה אני לומד לבגרויות והיה לי חשוב לשפר את הציונים שלי. הצלחתי לעשות את זה גם בזכות העובדה שיש לי זיכרון צילומי וגם בזכות העזרה של מורה ממרכז מהו"ת שלימדה אותי על ידי כך שהפכנו את החומר לתיאטרלי וכך היה לי קל יותר ללמוד אותו. אני גם עובד במקדונלס כמנהל משמרת ובכול זאת גליתי שאני מצליח להשתלט על הכול".

שיר נחום: "כשהלימודים הרגילים הם ממש קשים, מגמת התיאטרון היא משהו שאני ממש אוהבת ומצפה לו. בניגוד ללימודים הרגילים, לימודי התיאטרון גם מלמדים אותנו על אנשים ועל סיטואציות והם פותחים לנו אופקים חדשים".

תמשיכו ללמוד תיאטרון אחר הצבא?

אורלי שטר: "בהחלט. מגיל קטן הייתה לי זיקה ורצון עז ללמוד תיאטרון ולהופיע מול אלפי אנשים. אני רוצה מאוד ללמוד משחק ובימוי באוניברסיטה, ובמקביל גם ללמוד בבית ספר למשחק. אני מאמינה שאגשים מטרה זו בעזרת השקעה והתמדה".

עמית כהן: "כן. זה החלום שלי ואני מתכוון להגשים אותו. אני מתלבט בין לימודים בסמינר הקיבוצים או בבית צבי".

שיר נחום: "אני רוצה להיות שחקנית מאז שאני מכירה את עצמי אני חולמת על זה כל הזמן. אני אלמד משחק אחרי שאסיים את השירות הצבאי ואני מקווה שתוך כדי הלימודים כבר יהיו לי אודישנים".